הייטק בעולם הלואוטק
ענף הבניה נחשב שנים רבות LOW TECH להבדיל מענפים אחרים במשק.
האם זו גזירה משמיים להמשיך לעבוד באותן שיטות ואותם אמצעים כפי שעבדנו בעשורים האחרונים? האם השמרנות של העוסקים בבניה תגבר על הכנסת אמצעים חדישים ? מה ניתן לעשות על מנת להכניס רוח חדשה וממוחשבת אל תחום הבניה?
המכון הלאומי לחקר הבניה בטכניון צפה פני עתיד ועוד בסוף שנות השמונים תחילת התשעים החל במחקרים , בראשותם של פרופ’ וורשבסקי ופרופ’ יחיאל רוזנפלד, המכניסים אוטומציה ורובוטיקה בבניה. כבר אז הסיבות היו ברורות: מחסור בידיים עובדות ומקצועיות, עלייה דרמטית בשכר העבודה וסיכונים בטיחותיים בעבודת הבניין.
בין עבודת כפיים לתיעוש
הרצון להמיר עבודת כפיים בתיעוש נבלם, זמנית, עקב ניידות של עובדים זולים ברחבי העולם. עובדים מטורקיה ברחבי אירופה, עובדים תאילנדים ורומנים ואח”כ סינים לישראל הפכו לשוק בינלאומי של כוח אדם זול. גם בעולם התעשייה המגמה הייתה של הוצאת בתי חרושת וייצור אל מדינות זולות כמו הודו, תאילנד וסין. את הבניינים לא ניתן להעביר לחו”ל אז הפועלים הגיעו ארצה ובכך בלמו את הכדאיות לאוטומציה ורובוטיקה בענף. גם המודעות הירודה, בזמנו, לנושאי בטיחות בעבודה, תרמה לאי קידום התיעוש.
על רובוטיקה ומחשוב בענף
בשנות התשעים של המאה הקודמת יצאו מחקרים רבים בטכניון אשר ניסו להוביל מגמה של הפיכת הליך הבניה לתהליך ייצור רובוטי וממוחשב, לדוגמא נציין מחקרים כדוגמת:
“רובוט בנייה לביצוע עבודות פנים” , י. רוזנפלד , א. וורשבסקי , י. שוחט , 1991
“אוטומציה של עגורני צריח באתר בניה” , י. רוזנפלד , ס. ברקוביץ, 1990
“יישום מערכת מבוססת תי”בם לייצור פלדת זיון” , ר. נבון , 1995
“שלוב אדם – מכונה בעבודות בנין”, י. רוזנפלד, 1997
“פתוח מערכת מומחה לתכנון התקדמות העבודה בפרויקטים של בנייה מחזורית”. א. פרשקובצקי, א. ורשבסקי , 1990
“מערכת אוטומטית לתכנון הביצוע של מבנים גבוהים”, א.ורשבסקי , 1994
כאמור, חוץ מפיתוח מודלים, כתיבת מאמרים ובניית אב טיפוס לרובוט אשר מסוגל ליישם עבודות בנייה וטיח במעבדות הטכניון, לא הצליחו מדעני הטכניון לסחוף אחריהם גורמים פרטים או ממשלתיים להיכנס לפיתוח רציני ומעמיק של נושאים אלו.
ישראל מוגדרת כ- startup nation
רק כעבור 25 שנים, החלו לקום חברות סטארטאפ (חברות הזנק) אשר מרימים את נס החדשנות ומתחילים להציע פתרונות חדישים בענף. ישראל מוגדרת כ- startup nation ושכזו גם ענף הבניה מצליח להתברג לקדמת החידושים. הרי מה הפלא? ענף שהיה כה שמרני ומפגר בחידושים, נזקק לפיתוחים ושכלולים אשר יצעידו אותו לאתגרים הרבים הצפויים לו.
כעת זו השעה ! – הצורך בשכלול וייעול עבודות נובע ממהפך בינלאומי שהתרחש והגיע לישראל בעשור האחרון. עלות שכר העבודה האמירה לגבהים בלתי נתפסים (פועל סיני מקצועי מרוויח נטו למעלה מ-20,000 ₪ לחודש ). המודעות לבטיחות העובדים והתאונות המצערות תופסות כותרות בעיתונות מדי שבוע. אתגרי בניה לגובה של מאות מטרים. הצורך בקיצור זמני הביצוע תוך בניה איכותית. כל אלו מובילים לצורך לשכלל את שיטות הבניה, למחשב תהליכי תכנון וביצוע, להמציא חומרים חדשים, ולהכניס רובוטיקה ואוטומציה לענף.
עשרות חברות הזנק בתחום הבניה החלו את דרכם ב-5 השנים האחרונות. רשות החדשנות (לשעבר המדען הראשי) לצד חממות טכנולוגיות מסייעות ללא מעט חברות ליזום ,להקים ולהגשים את חזונם.
לדוגמא, אציין מספר מועט של חברות אשר נמצאות בקו הזינוק או בדרך לפרוץ מעלה:
INTSITE – טכנולוגיה להפעלה אוטונומית של עגורנים באתרי בניה. הטכנולוגיה מבוססת על עיבוד תמונה ובינה מלאכותית המשמשים לניתוח נתוני מצלמה בזמן אמת. מערכת הבקרה האוטונומית מגדילה את התפוקה של העגורן ומסייעת במניעת תאונות. כמו שברכב מותקנים חיישנים ומצלמות חכמות, כך גם בעגורנים מופעלות מערכות זיהוי של כל המתרחש בשטח.
SAFE GUARD – מערכת ניהול בטיחות דיגיטלי, מדידה, ניטור ומתן התראות בזמן אמת. מערכת התראות מכוונות משתמשים ומיקום. המערכת ידידותית ומועלת בטלפון סלולרי חכם.
OKIBO – פיתוח רובוט אוטונומי ליישום עבודות גמר. בשלב ראשון עבודות טיח, גבס וצבע.
SAMSON LOGIC – פיתוח שיטה לייעול ושפור הטיפול בחומרי בנייה באתר, החל משלב האריזה במפעל, השינוע לאתר הבניה ואחסון בשטח. שימוש בפתרונות של כלי אחסון חכמים משולבים בטכנולוגית תכנה ייחודית. הפתרון חוסך זמן עבודת עגורן, עובדים, פחת חומרים ושטח מבוזבז.
לסיכום, מספר עצום של רעיונות ושיטות מצוי בעולם בחברות סטארט אפ בעיקר בארה”ב, בגרמניה ובישראל. הדוגמאות הבודדות שהוצגו כאן הן חברות מייצגות לשפע הנושאים המשוועים לפיתוח וקידמה. נדמה לי שהדרך להצלחתם היא באמצעות השקעת כספים שיאפשרו המשך פיתוח. המדינה תורמת לא מעט אך יש להירתם ולשקול שגם המגזר הפרטי “יכניס את ידו לכיס” וישקיע בחברות מסוג זה. אין ספק שהשקעה , בעיקר של חברות בניה, בחברות סטארט אפ של עולם הבניה, יתגלה בעתיד כהשקעה מוצלחת ורווחית. אני מקווה לראות עוד גורמים בענף הבניה שמוכנים להיות שותפים להצלחת המיזמים הישראלים .
